מינסוטה טימברוולבס (1 – 3) 100 – יוסטון רוקטס (3 – 1) 119
סיכום המשחק במילה אחת:
וואו!
חיכיתי להתפוצצות של יוסטון. וכאשר היא הגיעה, היא הגיעה בגדול.
50 – 20 , יוסטון ניצחו את הרבע ה-3. 50 נקודות ברבע. בפלייאוף. וואו!
הקבוצה האחרונה, והיחידה, שקלעה 50+ נק' ברבע אחד במשחק פלייאוף, אלו הלוס אנג'לס לייקרס, אי אז בשנת 1962. הלייקרס הללו הגיעו באותה שנה לפיינס, שם הפסידו לסלטיקס האלמותיים 3 – 4.
הקבוצה היחידה שהתקרבה למספר הנ"ל במילניום האחרון זו קליבלנד, שבפיינלס האחרון קבעו שיא פיינלס כאשר סיימו את הרבע הראשון במשחק 4 בסדרה מול גולדן סטייט עם 49 נק'.
מי ש-"פיקד" על הריצה הזו של יוסטון, זה הארדן, שקלע באותו רבע שלישי 22 נק' (סיים את המשחק עם 36 נק', 4 רב', 3 אס', 4 חט').
המחצית הראשונה דווקא רמזה על משחק צמוד. הרבע הראשון הסתיים בשוויון,
ולמחצית יוסטון ירדו ביתרון של נק' אחת בלבד.
רבע שלישי גדול אחד הספיק בשביל להבהיר לכל מי ששכח, שיוסטון הם קונטנדרים.
אותו רבע גם הספיק בשביל להפוך אץ הרבע האחרון לעוד רבע של זמן זבל…
לצדו של הארדן, בלטו הלילה כריס פול (25 נק', 6 רב', 6 אס', 5 חט'), שהעלים את טיג, כאשר החזיק אותו על 2 נק' בלבד הלילה,
וקלינט קפלה, שניצל את תשומת הלב לה זכו הגארדים בשביל לזרוע הרס בצבע (סיים את המשחק עם 14 נק', 17 רב', מתוכם 7 בהתקפה, ו-4 גגות), ולהעלים את היתרון של מינסוטה בצבע.
בשורות מינסוטה בלט טאונס, כאשר הוא שחקן החמישייה היחיד עם דאבל פיגרס באחוז גבוה מ-50%. הוא סיים את המשחק עם 22 נק', ו-15 רב' (5 בהתקפה).
יוטה ג'אז (3 – 1) 96 – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (1 – 3) 113
לפני המשחק כתבתי על 3 מפתחות למשחק:
הגנת הצבע של יוטה.
בחירת הזריקות של הת'אנדר (בדגש על כרמלו וראסל).
החשש מעודף מוטיבציה של ראסל.
התוצאה?
במשחק הלילה, הת'אנדר "הפסידו במאבק, על כל אחד מ-3 המפתחות.
והם מצאו את עצמם בפיגור בן 20 נק' ברבע השלישי, פיגור שהייתה את התחושה הברורה, שאין להם את האמונה שהם יוצאים ממנו.
נתחיל דווקא במפתח ה-3.
הת'אנדר פתחו היטב את המשחק, ואת הרבע הראשון הם סיימו כאשר הם ביתרון 30 – 24.
רק מה, ראסל ווסטברוק, שלפני המשחק הודיע שהוא הולך להשבית את רוביו, מצא את עצמו עם 2 עבירות, עוד לפני שהרבע הראשון הסתיים.
העבירה השנייה שלו, היא הגיע דקה אחרי שראסל החטיא פול אפ מיותר מהשלוש. ראו שהוא באטרף, ורוביו, הוא ניצל את האטרף של ראסל, וכאשר זה לחץ עליו בחצי המגרש של יוטה, ברגע בו ראסל עשה עליו אוברפליי, פשוט נתן לראסל להיתקע בו, ונפל על הפרקט.
ראסל מצא את עצמו עם עבירה 2 מהירה,
ועד המחצית עם מניין עבירות שצמח ל-4.
נמשיך עם המפתח ה-2:
פה אין הרבה מה להרחיב:
כרמלו + ראסל (הלילה מהשלוש) : 0 מ-9 (כל הזריקות ב-3 הרבעים הראשונים, כאשר עדיין היה משחק לשחק).
שאר הקבוצה: 5 מ-17
המפתח השלישי:
הגנת הצבע של יוטה. אדאמס סיים את המשחק עם 9 נק', 4 מ-9 מהשדה.
הת'אנדר, שבדרך כלל יודעים למצוא את גובהי הקבוצה בצבע לנק' קלות, סיימו את הלילה עם 10 אסיסטים בלבד.
פפיבורס וגובר, לא רק סתמו את הצבע של הת'אנדר, הם גם הענישו בצד ההתקפי, כאשר הצמד מסיימים משחק מצוין עם 29 נק' משותפות (16 גובר, 13 פייבורס) באחוז נהדר (13 מ-20).
ואז יש את מי שהניעו את הריצה של הג'אז, זו שהורידה אותם להפסקה ביתרון של 6 נק',
זו שהמשיכה עם 9 – 0 ב-2 הדקות הראשונות של הרבע השלישי, ופתחה פער של 15 נק', פער שנשאר עד לסיומו של המשחק –
קודם כל, ג'ו "האיש של רועי" אינגלס. השלשות שלו בסיום הרבע השני, הן היו הדלק שפתח את הריצה של יוטה. 20 נק', 5 מ-11 מהשלוש, 3 רב', 4 אס'. זה המאזן של אינגלס במשחק.
ואז, יש את הרוקי הנהדר, מיצ'ל. 27.5 נק' למשחק יש לו בדרה נגד הת'אנד, לצד 8.5 רב', ו-2.8 אס'.
שוב, להזכיר. רוקי.
מיצ'ל סיים את המשחק עם 33 נק', 7 רב', 4 אס', ו-0 איבודים.
חשובה יותר היא העובדה שאחרי שפתח לא טוב את המשחק, ובמהלך המחצית הראשונה זה היה נראה כמו לילה בו כלום לא נכנס, מיצ'ל לא התרגש, המשיך לשחק כדורסל אחראי, כזה שמנצל הזדמנויות לקלוע, מנצל הזדמנויות למסור, ונמנע מטעויות ואיבודי כדור.
הוא סיים את המשחק עם 13 מ-28 מהשדה, 3 מ-8 מהשלוש.
פול ג'ורג' (32 נק', 6 רב') היה הקלע הבולט בשורות הת'אנדר במשחק.
ראסל ווסטברוק סיים את הלילה עם 23 נק', 14 רב', ו-3 אס'.
נראה לי שכבר ברור שאדאמס לא מהסנטרים המובילים בליגה, לא?
לא.
בקבוצה המתאימה הוא היה מתפוצץ, ע"ע סאבוניס, אולדיפו, הארדן…. בקיצור, לדעתי קשה לשפוט שחקנים מאוקלהומה כל עוד לא ראינו אותם בקבוצות אחרות. אשמח אם ימצא את דרכו אל הספרס.
נכון. אחד הסנטרים הטובים בליגה.
אדאמס לא סנטר יוצר אלא כזה שחייב האכלה נכונה, מסודרת ובמועדה. כשמאכילים אותו כמו שהוא אוהב הוא פורח.
אז איפושהו באזור של קאפלה?
נכון. אבל היו כמה פעמים שהם בודדו אותו לפוסט מול גובר. אולי שווה להם לנסות את זה יותר.
יש לי הרגשה שאם תרים טלפון לדונובן כדי להציע הצעות ייעול תיתקל בצליל תפוס
ובאופן כללי, בדרך כלל גם המאמנים מבינים את מה שאנחנו מבינים, כמו שהמטופלים שלי לא פחות חכמים ממני, ורובם יותר למען האמת.
אז למה הם לא עושים את מה שברור שהוא הדבר הנכון לעשות?
כי לא מספיק להעלות רעיון אלא צריך גם לבצע אותו והביצוע קשה.
אנחנו מעלים את הצעד הראשון ושוכחים שיש את המהלך הנגדי של מאמן היריבה ומתעלמים מעוד השלכות על שאר השחקנים על המגרש . . .
כשנרוויח את הסכומים של דונובן אחרי שויתר על קריירת מכללות שנגמרת רק בבית האבות או בדום לב, ונבין שהאישיות החשובה במועדון לובשת 0 ולא חליפה נשחק את משחק השרידות הכי הרבה זמן שנוכל. עימותים עם ווסטברוק שווים יציאה מוקדמת מהחוזה ושם של אחד שלא מסתדר עם כוכבים, הפסדים עם ווסטברוק בינתיים מופנים 80% אליו ורק חלק קטן אליו
אז יש פה ניגוד אינטרסים ברור, מה שטוב לקבוצה נגד מה שטוב לו. הוא היה מאמן מדהים בפלורידה והביא לנו את אחת הקבוצות המחשמלות והמהנות לצפייה עם הנעת כדור מדהימה ותנועה לא פוסקת, אבל הוא לא מצליח להשתלט על הכוכבים (בדיוק כמו לו, ברוקס…) והם לא צריכים להיות מאמנים בNBA, אף אחד לא אמר לו לקחת את התפקיד הזה אני חושב זה מחובתו לרסן את ווסטברוק (אני לא אומר לצאת אליו בתקשורת אלא לדבר איתו אישית פנים מול פנים, לעבוד איתו על בחירת זריקות וקבלת החלטות) ולהנחיל שיטת משחק לקבוצה.
אדאמס שיחק מצויין, נגד סנטר הגנתי מהעילית של הליגה
התבלבלת בתוצאה של יוטה אוקלהומה.. תודה רבה על הסיקור
כואב הלב על אוקלהומה… הייתי בעדם אבל לאט לאט זה עובר לי.
כנראה שהצ'יטה, כמו צ'יטה, היא חיה בודדה המסתמכת על עליונות פיזית.
וכמו בטבע, אם חבורה של צבועים (לאו דווקא מורמונים) תחליט להוריד אותה, או לקחת לה את הטרף הם יצליחו. ואין לה מה לעשות בנידון.
אם הייתי יכול לכתוב בקול של דיוויד אטנבורו זה היה מושלם.
על הרוקטס אין מה להרחיב. סוף סוף הם עושים מה שציפו מהם. קצת חרק בהתחלה אבל נראה שהם הסתנכרנו.
תודה על הסיקור
יפה, עצוב.
צ'יטות לרוב צדות בקבוצה.
נמרים וטיגריסים נוטים לבדידות.
צ'יטות לא צדות בשום קבוצה. התבלבלת עם לביאות.
ודינגואים?
אוכלים תינוקות…
כריס פול עושה הכל ולא פחות חשוב מארדן.
גם לקח על עצמו את משחק 2 והיום קולע מעל 50% מהשדה.
ארדן לא יכל לבקש גארד יותר טוב לידו.
מה עשה רוביו?
מה שצריך כדי לנצח
מעניין שאחרי 4 משחקים, במערב יש שלוש סדרות עם תוצאה זהה (1:3) ואחת יותר חד צדדית בהפרש משחק (0:4). במזרח גם שלוש סדרות באותה תוצאה (2:2) ואחת יותר חד צדדית בהפרש משחק (1:3).
זה רק מראה כמה הבכירות במזרח (טורנטו קליבלנד מילוקי נגד הסלטיקס האלו) הן פח (הפליקנס נגד פורטלנד זה היוצא מהכלל פשוט לבליזרס נכנסו לפלאוף בכושר רע ואין להם אף שחקן שיכול לעצור את דיוויס)…
יש לי הרגשה שנקבל השנה סוויפ בגמר.
בגלל זה במערב קבוצות בדירוג 3,4 מצליחות כל כך מול 5,6?
ראשית, ברור ששתי הטובות במערב הן טובות משמעותית משאר הליגה.
שנית, הספרס והסלטיקס ללא הפציעות הרבות היו גם הם לפחות ברמה קרובה.
במצב שנוצר יש שתי מועמדות רציניות לאליפות שהן מהמערב. לגבי הפרשים, אם הצוות של לברון יתרמו תרומה רצינית כפי שאמורים היו להיות, אז הם יהיו מועמדים אך פחות מהלוחמים והטילים.
פלייאוף זה קודם כל עניין של מצ' אפ. וחוצמזה זה לא נגמר עד שזה לא נגמר. ראיתי המון סדרות של 3-1 שמגיעות ל-7 ועוד מקרים בודדים שזה נגמר במהפך…
תודה גיא
לא כל כך מבין
13 מ28 נסיונות של מיצ' ל זה טוב? 3מ8 ל3 זה טוב?
זה פחות מהאחוז האפקטיבי של ראסל בעונה הסדירה שעליו אתה טוען שהוא לא טוב וחייב לעלות ל50% +
אם ראסל היה לוקח 28 זריקות הוא היה מואשם פה ברצח רבין…
האחוז האפקטיבי של מיצ'ל הלילה במשחק הוא 51.8%
האחוז האפקטיבי של ראסל ווסטברוק העונה הוא 47.7%
אם ראסל לאורך העונה יהיה קולע 35%+ מהשלוש, לא הייתי כותב מילה על לילה בודד בו הוא החטיא כמה שלשות.
אבל יש לו פחות מ-30% מהשלוש העונה. בכל פעם שהוא זורק מהשלוש, על אחת כמה וכמה עם זה פול אפ מהשלוש, הוא פוגע בקבוצה שלו.
לגבי מיצ'ל –
כתבתי במפורש שהוא פתח את המשחק לא טוב.
ועדיין, לסיים משחק עם 50%+ אפקטיבי זה לא רע בכלל.
אוקיי
טעיתי.
יש לך טעות נוספת בעניין המשמעות של האחוזים כי 28-13 מהשדה זה קרוב ל-50% שזה טוב מאוד לשחקן חוץ וכן 37.5% מהשלוש הם אחוסים טובים מאוד המקבילים פחות או יותר ל-47.5% מהשדה.
רשע, אני בא לסגור חשבון קטן מהעונה שעברה..
לאור הנתונים הללו.. אפשר בבקשה לדעת שוב איך הענקת קונטדריות MVP לראסל על חשבון קארי שנה שעברה..?
(חכככTDחחכTDחכחכם… TDחככחTDחככממ…)
איזה פינה,
הפינה בה אתה מנסה בכוח להכניס מילים לפה שלי?
תראה לי מתי פארתי את ווסטברוק בזכות הטריפל דאבלים שלו.
בהצלחה.
אם היית עוקב אחרי תגובותיי, היית מגלה שאני מעדיף לגבות את מה שאני רואה, ואת המסקנות שאני מסיק, באמצעות נתונים ומדדים פחות שרירותיים מאשר האהבה לספרה 10.
מדדים כמו PER, WS, VORP, בכולם דרך אגב, לווסטברוק מספר גבוה (בהפרש) משל קרי.
אם כבר, למי שיטען שהארדן/קאוויי היה צריך לזכות, היה קייס.
הוא שאל לגבי מועמדות לא זכייה. גם למיטב זכרוני טענת שווסטברוק מועמד לגיטימי ושקרי לא. אבל אני בטוח שהוא ישלוף עכשיו את תגובה 42.3.2.1.1.19 מה-9 לאפריל בשנה שעברה או משהו כזה.
אז גם לגבי קונטנדריות לזכייה, עניתי.
30.6 PER לווסטברוק, 24.6 לקרי, בעונה שעברה.
(גם בשאר המדדים ראסל מוביל על קרי)
ואם בוחנים את העקביות בדברי, לא צריך להרחיק הרבה.
בתגובה לפוסט של שמעון על נבחרי העונה, במפורש כתבתי שקרי העונה לפני ראסל, ושהטריפל דאבל שלו העונה לא באמת משנה.
PER שמPER… אתה עוד תקוע עם הסטט' האלו ?..
שורה תחתונה :
הבן אדם משחק כמו נעל השנה בדיוק כמו שנה שעברה.
אפילו האפקטיבי שלו השנה יותר טוב..
ולהשוות ל % של קארי זה בכלל בדיחה..
ראיתי שדיברת על היחס ניצחונות של הארדן/לברון ולכן בחרת הארדן..
תעיף מבט על המאזן של גולדן מול אוק' שנה שעברה.. עם הריצה המטורפת בסוף אחרי הפציעה של הקאפקייק.
מקום 1 מול מקום 10 בליגה.
SEED 1 > SEED6
על ההגנה, ושיתוף החבר'ה אני בכלל לא רוצה לדבר..
אבל אם VORP (סוג של מערכת סאונד ?) יותר טוב…
אז מי אני שאדבר?!..
אז לפי זה לדוראנט בהחלט הייתה מגיעה מועמדות כמו גם לדייויס ושניהם בכלל לא היו בדיון. אתה לא יכול לבחור מתי אתה נצמד ל-PER ומתי לאחוזי הקליעה.
התמהמהות התגובה של הבן הממזר,
זה בגלל שכרגע הוא חורש את המרשתת במסע חיפושים אחרי תגובה שלי בה הבעתי רמז של התלהבות מעונת הטריפל דאבל של ראסל…
עידו,
הרחבתי לעומק באותם פוסטים על ה-MVP, למה אני בוחר את מי.
לא הסתמכתי רק על PER.
הממזר מנסה כאן לפתוח ויכוח ישן, בו הוא טען שהתלהבתי מהטריפל דאבלים של ווסטברוק.
ואלו שטויות.
לא יודע מה הוא מנסה לעשות אבל הטענה שלו לגיטימית.
גם אז השיקולים שלך היו מוטי ניט-פיקינג של סטטיסטיקות שנוחות לך (וזה גם לגיטימי כי הבחירה סובייקטיבית).
לטעמי כל מי שטוען שלווסטברוק הגיע MVP בשנה שעברה לא יכול לטעון שהשנה הוא אפילו לא מועמד ראוי.
לא מחפש אף תגובה תהיה רגוע.
כשמתחשק לך PER הוא נתון בעייתי, וכשמתחשק לך אחרת הוא
אורים ותומים. בסדר.
בן ממזר,
אתה חושב שלקרי מגיע לזכות בכל שנה ב-MVP. זכותך.
אתה גם חושב שכל משחק בו משחק/ים שחקן/קבוצה שאתה לא אוהב, הוא משחק מכור שהוכרע מראש על ידי "השטן הגדול" סילבר. זכותך.
השורה התחתונה –
אין לי מושג מה אתה רוצה,
ואיזה חשבון אתה מנסה לסגור.
השנה להארדן מגיע לזכות.
הקונספירציה המרכזית שלי טוענת שהאליפות של גולדן שנה שעברה היתה מובטחת כחלק ממהלך גדול.. נשמע הזוי ? כן.. אבל מה לעשות זה מה אני מאמין.
אין פה באמת חשבון. סך הכל ציפיתי שתגיד "וואלה טעיתי" או לפחות "יש בזה משהו".. אבל אתה לא חייב כמובן..
עידו,
ברור שכל וויכוח על מי ה-MVP הוא סובייקטיבי. מיליון פעם כתבתי את זה.
גם את הדיו עם שמעון פתחתי בכך שאם הוא היה כותב "ה-MVP שלי", לא הייתי מתווכח אתו.
כאשר אתה כתבת את דעתך על ה-MVP, אתה לא בחרת בנתונים בהם אתה רוצה להשתמש?
לגבי ההשוואה בין העונה שעברה, לעונה הנוכחית,
תבדוק. ווסטברוק לא שיחזר את נתוני העונה שעברה.
בעונה שעברה היה לו PER 3.6 , השנה הנתון הוא 24.7
אפשר לאהוב PER, אפשר לשנוא.
אבל הוא עדיין נתון אובייקטיבי (לא נוסחה שנתפרה עבור שחקן כזה או אחר),
והוא עדיין נתון השוואתי לא רע,
בכך שהוא מציג יפה שינוי במדדים של שחקן (ההשוואה בין 2 העונות של ווסטבורק, לדוגמה).
בכוונה רשמתי מספר ממדים שונים בשביל להסביר למה ווסטברוק בשנה שעברה כן, וקרי לא,
ולמה ווסטברוק השנה – לא.
זה לא משנה שאתה בוחר להשתמש בנתון האוביקטיבי הזה מתי שנוח לך ולכן הוא מאבד מכל האוביקטיביות שלו. אז ווסטברוק ירד ב-PER למה זה זורק אותו לחלוטין מהמועמדות? שוב אנחנו מדברים רק על מי מועמד.
בגדול אין הבדל בין ראסל של השנה לזה של שנה שעברה למעט זה שהוא זורק פחות (דווקא משהו חיובי עם אחזוי הקליעה שלו). אתה יכול לעשות לבחירות שלך איזה רציונליזציה שתרצה רק להתשמש ב-PER כתירוץ עבורן רחוק מלהיות משקף.
עידו,
לא ברורה לי העמדה שלך.
חדש לך שאני משתמש במדדים כמו PER?
הרי אני חוזר למצרף של ה-PER, ה-WS, וה-VORP, פעם אחר פעם.
גם השנה, וגם בשנה שעברה.
הירידה מ-30.6 ל-24.6 במדד ה-PER, היא רחוקה מלהיות זניחה.
וכאשר לוקחים בחשבון את הסיטואציות השונות של 2 קבוצות הת'אנדר השונות,
ואת איך שווסטברוק שיחק העונה בקלאצ' בהשוואה לאיך שהוא שיחק בעונה שעברה בקלאצ',
מתקבל ההסבר לדעתי.
לא ברור לי למה אתה חושב שזה "תירוץ". זו דעתי. האם אני חושב שזו אמת מוחלטת?
מעולם לא טענתי כך.
השורה התחתונה,
המסקנה שלך הייתה צריכה להיות הפוכה.
אני לא מגיע לדיון עם קונספציה, ואז מנסה להתאים את מה שמסביב כך שיהיה הסבר נוח.
אני צופה במשחקים, ואני בודק נתונים בשביל לאשש (או לפעמים להפריך) את המסקנות שלי.
לכן השנה, יותר מפעם אחת, החמאתי לקארי על משחקו (כולל באותו פוסט של שמעון),
ולכן השנה, "הסרתי את תמיכתי" מווסטברוק.
אני אשמח לשמוע, ואולי גם להבין, היכן התירוץ,
ואת מה הוא מנסה לתרץ.
התירוץ הוא – ווסטברוק בשנה שעברה מועמד ל-MVP והשנה לא.
הירידה שלו ב-PER משקפת בעיקר ירידה בזריקות שהוא לוקח למשחק. אם בשנה שעברה הוא היה מועמד ראוי כשלקח יותר מדי זריקות (גם לדעתך) אז למה השנה הוא לא מועמד?
6 נק' יותר, כאשר זה אותו אחוז אפקטיבי, זה הבדל גדול (מאוד).
34.3% מהשלוש בעונה שעברה, זה לא אחוז טוב, אבל זה לא גרוע כמו ה-29.8% השנה.
הכי חשוב –
השנה, כל פעם שווסטברוק זרק שלשה, הוא פגע בקבוצה. לו יש פחות מ-30%,
לקבוצה יש 35%
בשנה שעברה לווסטברוק היו 34.3% , לקבוצה היו 32.7%
ואז יש את התפקוד במאני טיים.
אני לא מול הנתונים, אבל אני די בטוח שבשנה שעברה ווסטברוק היה דומיננטי מאוד (לחיוב) בקלאצ',
ושהשנה, הוא בינוני.
עדיין לא הבנתי –
תירוץ למה?
זה סבבה שאתה מסכים, או לא מסכים עם הדעה שלי. אבל מה אתה חושב שאני מנסה לתרץ?
נו, כבר הסכמתי שזה סובייקטיבי ואתה יכול ךלעשות איזה רציונליזציה שאתה רוצה. אחוזי שלוש נמוכים יותר אבל אחוזי 2 גבוהים יותר. האפקטיבי זהה. הבעיה העיקרית שאנחנו חופרים עליה עם ראסל היא שהזריקות הרעות והאחוזים הנמוכים גורמים לאפקטיביות הקבוצתית להיפגע. אז כשהוא זורק פחות זה דווקא טוב להם.
כמו שאמרתי אתה מוזמן להצדיק את זה איך שאתה רוצה וזה לחלוטין לגיטימי. הבעיה היחידה שלי היא השימוש ב-PER כתירוץ.
מה שאתה מכנה תירוץ,
זו הדרך שלי לנמק את מסקנותיי.
אז מבחינתי הנימוק הזה הוא ממש ממש גרוע.
אם זה, כבר קשה יותר להתווכח.
מעולם לא חשבתי שיש לי מונופול על "נכון/לא נכון",
על אחת כמה וכמה כאשר המדובר הוא על תחביב כמו אהדת כדורסל.
לגבי אחוזי קליעה מהשלוש, 29.8% מהשלוש זה עדיין לא גרוע אלא אם היה מדובר באחוזים מהשדה.
אחוזים כאלו הם אמנם לא טובים כלל אך לא גרועים אלא בינוניים מאוד.
באחוזים מהשלוש גרוע זה פחות מ-25%. באזור 30% אלו אחוזים בינוניים, מ-33% מהשלוש אלו כבר אחוזים טובים, 37.5% הם כבר אחוזים טובים מאוד ו-40% ומעלה מטווח זה הם מעולים.
ישראל – 30% לשלוש זה בהחלט גרוע ואפילו מאד. 25% זה פשוט נורא ולא מתקבל על הדעת.
ציפור,
הממוצע בליגה השנה מה-3 הוא 36.2%
29.8% זה 6.4% מתחת לממוצע. זה נתון רע.
הממוצע של האחוז האפקטיבי בליגה הוא 52.2% –
זה אומר שכל זריקה שהיא מתחת ל-34.8% (מהשלוש), היא מתחת לאחוז הפקטיבי.
שוב-
29.8% זה 5% מתחת לאחוז האפקטיבי הממוצע בליגה, ולכן גם הגבול המבדיל בין זריקה טובה, לזריקה רעה.
גיא אם זה ארוך מדי מצטער מראש.. העורך האישי שלי יצא לפנסיה 🙂
גיא אני מבין את הרצון שלך לאסוף נתונים מוכללים all-encompassing כדאי לתת ולידציה לבחירות וכדי להמעיט בערך של עיניים סובייקטיביות הצופות במדגמים קטנים. העניין שלי עם סטטיסטיקה מתקדמת זה שהיא היא לוקחת כמובן מאליהם את המדדים שהיא מחשבת. למשל ריבאונד הוא תמיד טוב. אסיסט הוא תמיד טוב. סל הוא תמיד דבר טוב. חטיפה היא דבר טוב. איבוד הוא תמיד רע, החטאה היא תמיד דבר רע וכו'. לכן ששחקנים שמגוונים את הפורטפוליו נתונים שלהם בהרבה מכל דבר או שבכמה מהם מתפוצצים לשמיים נותנים יתרון על אחרים.
הנתונים האלה לא לוקחים בחשבון מה המחיר שאחרים משלמים על הנתונים שלך. רוביו הלילה יכל ללכת ל pissing war עם ווסטברוק ולשים מספרים והוא היה מקבל הרבה תשומת לב הלילה. אבל הוא הבין שיש לו ברכה (כמו שאתה ואני טענו לפני המשחק) והוא משך את ווסטברוק לפינות והשאיר אותו כמגן שעוזר לפיק אנד רול. וכך בגלל האגו של ווסטברוק הוא לא השאיר את רוביו פנוי בפינות ונתן לג'אז לייאפים והטבעות של גובר. אלו לא דברים שמופיעים בנתונים שלו ורק חבריו נראים רעים בהם כי חטפו סלים.
אני אסביר למה אני נאלץ להסכים עם גילרי. אם האחוזים שלך טובים יותר משל חבריך לקבוצה ולכן יש לך צידוק לזרוק בלי הכרה באחוז אפקטיבי נמוך, כדאי שיהיה סימוכין לכך שה-32% מהשלוש שלהם משקף את כישרונם לעומת ה34% שלך. מקדרמוט קלע עם הת'נדר 36% עם הניקס 38% ועם המאבס פתאום 50% לשלוש. אולדיפו ואברינס קלעו יותר טוב ממנו. אבל איכשהו הוא זרק יותר מכול אלה בהרבה. השנה החברים שלו קולעים אבל אתה מעניש אותו על האחוזים שלהם כי שלו ירדו לעומת העלייה שלהם. אולי השנה הוא מוסר טוב יותר ומכין את חבריו לקליעה או מאפשר להם זמן על השעון להחליט אם לקלוע או לחדור לסל? אולי זה שחבריו טובים יותר זה בכלל בזכותו ושנה שעברה לחובתו. או שאולי חומר השחקנים שלו טוב בהרבה השנה (בדיעבד היה לו סגל מצויין שנה שעברה שלא מיצה את כישרונו). אני 3 עשורים צופה בNBA ותמיד מדד לvalue היה מה אתה עושה אישית ואיך זה משפיע על חבריך. לכן זה תמיד ניתן לאלה שיודעים להצטיין אך גם להשאיר מספיק במה לכולם לזרוח. מדדים מתקדמים מאפשרים לקחת שחקן שקבוצתו במקום ה6-7 בקונפרנץ ולטעון שהם מועמדים ל-MVP בגלל הנוסחאות האלה. הם מניחים שהסגל סביב השחקן הזורח הוא האשם הבלעדי במיקום הקבוצה אחרת "איך יכול להיות ששחקן עם נתונים כאלה לא מנצח יותר". הבעיה שמגלים כמה הסגל היה מוכשר רק 2-3 שנים מאוחר יותר כשהשחקנים חלקם מחליפים קבוצות ופורחים.
ג'ון, אני מסכים עם כל מה שכתבת.
אני לא פעם כתבתי (ונראה לי מיותר לכתוב זאת שוב) שסטטיסטיקה לבדה, לא שווה הרבה.
אני לא אכתוב ששחקן א' טוב משחקן ב' מבלי שיצא לי לצפות במספיק ממשחקי 2 השחקנים.
אבל אחרי שצפיתי במספיק משחקים?
אז הנתונים הסטטיסטיים משמשים ככלי לנימוק, או ככלי לאישוש/הפרכה של מסקנות שעולות בעקבות צפייה.
לפעמים נתונים סטטיסטיים גורמים לי להתבונן יותר לעומק בשחקן כזה או אחר.
כאשר אני כותב על קרי, ווסטברוק, הארדן, קאוויי, ולברון, של השנתיים האחרונות,
זה רק אחרי שאני מרגיש שיש לי מספיק שעות צפייה בשביל להגיע למסקנות עליהן אני מגיע.
אקח לדוגמה נושא עליו אני כמעט ולא מגיב –
שחקני מכללות.
מה לעשות, אי אפשר לצפות בכל הכדורסל שיש,
כך שבכדורסל מכללות, אני כמעט ולא צופה.
אתה כותב הרבה על שחקני מכללות,
אני בטוח ששמת לב שאני לעולם לא כותב על שחקן כזה או אחר,
תוך שימוש בסטטיסטיקה של אותו שחקן.
גג, יוצא שאני שואל את מי שבקיא יותר ממני, בניסיון ללמוד.
השורה התחתונה –
אין ספק שלסיטואציה יש משמעות לא פחות גדולה מלנתונים האישיים,
ואם יצא לך לקרוא את מה שכתבתי למגיב בוני על למה לטעמי לברון הוא לא ה-MVP (על אף האהדה האישית שלי),
אז אתה רואה שתגובותיי מגבות את הצהרה זו.
גון במשך עונה שלמה שנה שעברה צעקתי פעם אחר פעם שהסגל של אוקלהומה מצויין לא נופל מזה של יוסטון אפשר לראות את זה בתגובות ומה שפוגע בו זה קבלת ההחלטות של ווסטברוק שאילו היה מאומן הוא היה מגיע להרבה יותר, שאם ראסל היה חושב על טובת הקבוצה מאשר המרדף אחרי הטריפל דאבל (שחורר את ההגנה והפך אותם לקבוצת ריבאונדים בינונית) הקבוצה הייתה מצליחה הרבה יותר, שאם הוא היה מפעיל את חבריו ולא חושב על הסטטיקה ובוטח בהם טיפה יותר הקבוצה הייתה מגיעה רחוק יותר, במשחקים שיצא פתאום יכולת לראות את אולדיפו זוהר (הוא עשה שיפור אדיר שאף אחד פרט לאינדיאנה לא צפה אבל היו לו ניצוצות עונה שעברה).
תגובה שרשמת ממרץ 14 2017 : כשבוחרים MVP צריך להסתכל על כמה דברים שראסל פשוט לא נמצא בהם.
א. האם השחקן הופך את חבריו לטובים יותר, מאפשר לשחקנים לידו לפרוח כמה הוא מנצל את פוטנציאל הקבוצה- לברון והארדן כמוב שחקנים שחשבנו שאין להם מה למכור נראים נפלא לידם, במקרה של ווסטברוק הוא גורם לסגל שלידו להיראות כחלש ביותר ואצל אוקלהומה נמצאים קאנטר אולדיפו מקמדורט ואדאמס ,סגל שלא נופל מזה של יוסטון. כאשר הקבוצה נראית ככה, כמה שאפשר לקרוא ל4 צופים על הפרקט שמסתכלים על שחקן אחד ונמצאת במקום השישי זה נמוך מדי.
ב. סטטיסטיקה- טריפל דאבל מה שהרשים בתחילת העונה נהיה דבר זניח.הסטטיסטיקה של ראסל מפומפת על ידי הקבוצה בתחום הריבאונדים, ראסל ווסטברוק הוא השחקן האנוכי בליגה שחקן שהסטטיסטיקה חשובה לו יותר מנצחונות שפעם אחר פעם הוא הולך עם הראש בקיר שהבחירת זריקות שלו היא האיומה ביותר מזה שנים 46 % אפקטיביות אומר הכל הרחק הרחק מהארדן ועל לברון אין בכלל מה לדבר. ראסל לקח את האגואיסטיות לקצה 10 אזיסטים ממש לא מעיד על זה שהוא לא השחקן האגואיסט בליגה, עם זאת האצבע המאשימה מופנית לדונבון שנותן לו להשתולל ככה. לדעתי הוא לא במירוץ הMVP שאותו מוביל בגאווה האיש עם הזקן.
אם אפשר לעורר שדים ישנים בזמן ששד חדש יושב לו למטה:
גיא, אתה חוזר הרבה על האמירה ש-PER או כל נוסחא דומה אחרת הם מדדים אובייקטיביים שלא נתפרו עבור שחקן מסויים. זה עדיין לא אומר שהוא לא מוטה כלפי סגנון שחקנים או משחק מסויים.
גם ה-SAT לא נתפר כדי שאדם אחד ספציפי יגיע לקולג'. עדיין המבחן (האובייקטיבי) מראה רק כחמישית מהיכולת הדרושה באקדמיה ומוטה לטובת אנשים שגדלו בסביבה לבנה ופרוורית.
איסלנדי, אתה צודק ב-100%
אין נוסחת פלא.
לכן כאשר אני מתבונן על הממדים השונים, אלו שמנסים לקבץ את שלל הנתונים לכדי נתון אחד בודד,
אני –
א. מודע לחסרונות היחסיים של כל מדד (יש מדדים בהם להגנה אין ייצוג מספק, יש מדדים בהם יש חיסרון לגודל, יש מדדים בהם יש יתרון לגודל).
ב. אני מתייחס עליהם רק כאשר אני בוחן שחקן שצפיתי מספיק במשחקו
(שחקן שכל הדקות שלו הן נגד הרכבי משנה, טבעי שייהנה מ-PER גבוה מכזה של שחקן פותח, על אחת כמה וכמה כאשר לוקחים בחשבון את העובדה שמיעוט דקות, פירושן היעדר תפוקה שולית פוחתת, אותה "חווים" שחקנים שמשחקים הרבה דקות)
ג. כאשר אני משתמש בממדים מסוג PER, או WS, לצורך השוואה בין שחקנים לצורך נימוק דעתי בנוגע לנושא כמו MVP,
אני מקפיד לציין מספר מדדים שונים.
ישנם מקרים בהם שחקן א' יצטיין ב-PER, ופחות ב-WS,
ישנם מקרים בהם רואים בבירור ששחקן מסוים דומיננטי על פני כל/רוב המדדים.
הארדן השנה, לדוגמה, או קרי ב-2016.
ואחרי כל זה –
אין בכלל ספק ששאלת ה-MVP תלויה בתעדוף. יש מי שהמושג "ערך" (האות V ב-MVP) עבורו, קשורה בראש ובראשונה בהישג הקבוצתי.
יש מי ששחקן ההתקפה הטוב ביותר, הסקורר, הוא הבעלים של ה-V,
ויש מי שיחפש קבוצתיות, הגנה, ויעילות, לצד היכולת להכניס את הכדור לסל.
מי צודק?
שאלה טובה.
לחלוטין סובייקטיבי.
לא התלוננתי על הבחירה או השימוש שלך בסטטיסטיקות, רק לגבי המשפט ההוא. ובכל מקרה תודה על התשובה.
ברור לי שזו דרישה גדולה מדי, אבל הייתי רוצה לדעת מה החסרונות וההטייה של כל נתון כזה. בשביל התיאוריה. אולי אני פשוט צריך להיות קצת פחות עצלן.
וואי. חזרתי לחגיגה ואורות הפאב כבויים ושרפרפים הפוכים על הבר. אז גיא נראה לי שאני מבין אותך טוב יותר. היה לעונג (גם גילרי ברוך האור האיסלנדי ומי שקפץ פה לדיון)
עוד חלק מתגובה באותו תאריך,ויש לפחות עוד מספר תגובות כאלה שמתפרסות בטורים של שנה שעברה
לראסל יש את מקמדורט צלף מצוין הבעיה ראסל בקושי נותן לו כדורים, אני בכלל לא מדבר על שחקנים שיכולים ליצור לעצמם כמו קאנטר ואולדיפו.
זה לא רע למשחק פלייאוף אבל גם לא מדהים. לרוקי זה מעולה.
אחלה סיקור, תודה רבה גיא.
יוסטון – הגיעו לפלייאוף… בהצלחה בהמשך.
אוקלהומה – כבר נמאס לי לשמוע את עצמי בעניין הזה אבל אין ברירה – אין שם קבוצה. לא הייתה שם קבוצה מאז קיץ 2016 לפחות, ולא תהיה שם קבוצה בעתיד הנראה לעין כל עוד ראסל אוחז במושכות.
מצטט מתגובה שלי מאפריל 2019 (לא מוצא את הלינק) –
"הטעות הגדולה של פרסטי בקיץ 2018 הייתה שהסתפק, שוב, בהחלפת המאמן ושינויים ברוסטר, ולא למד שהבעיה המרכזית נמצאת במקום אחר. אולי בקיץ 2019 יעשה את מה שצריך לעשות – להטריד את ראסל".
מוזר גם אני לא מוצא את התגובות שלי מכל 2019 (אולי בשלב הזה גם לי נמאס לשמוע את עצמי).
אני מפנה אותך לתגובה שלי מ 2019 על האליפות של פילי: "אמרתי לכם".
אני דווקא הסתכלתי על זו מ-2020 או 2021 כבר לא זוכר איזו משתיהן.
בע"ה 🙂
שני קטעים משעשעים מה"תגרה" שהביאה להרחקת קראודר:
1. אדאמס חוטף מרפק בפרצוף. במקום שכל שחקן NBA נורמלי מתגלגל לפרקט ונאנק מכאבים עד שמרחיקים את קראודר אדאמס פשוט מושך באף ומיישר את הזקן.
2. מכיוון שהפאול של ווסטברוק היה על קראודר שהורחק הת'אנדר היו רשאים לבחור מי יזרוק את שתי זריקות העונשין. אודו נכנס זרק פעמיים מהקו ואז אינגלס עשה פאול כדי לאפשר להוציא אותו החוצה.
הוא גם הצליח להחטיא את שתיהן 😆
לא סתם בחרו בו…
אדאמס הבחור הכי קשוח בליגה.
אבל המרפק היה לא מכוון – קראודר נאבק להשתחרר מכרמלו שבא להרגיע אותו ואדאמס פשוט עמד צמוד אליו.
ברור, לגמרי לא מכוון. זה לא היה מפריע לכל שחקן אחר לעשות הצגה השווה מועמדות לאמי.
כולם שוחטים את ווסטברוק אבל אני חייב להגיד שהוא עשה בשני המשחקים האחרונים משהו שלא חשבתי שהוא מסוגל – לשחרר. הכדור נמצא הרבה פחות בידיים שלו כי הת'אנדר החליטו שבגלל שיוטה לקחו את הפיק אנד רול של ווסטברוק לפול ג'ורג' יש מאצ'אפ טוב יותר. זה לא עובד אבל לא ווסטברוק הוא ה"אשם" העיקרי כאן. הבעיה העיקרית היא שהם לא מסוגלים לקבור את הזריקות מבחוץ' שהם מקבלים כתוצאה מזה (לכרמלו התשובות). זה מאפשר לג'אז להמשיך לסגור את האמצע לחדירות של ראסל.
מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא, אבל עוד יותר מוטב לעבוד על זה, ולא על טריפלים, במהלך העונה כולה. לעשות שינוי עמוק עכשיו, לכאורה לנוכח איזה מצ'אפ ספציפי, ולצפות שזה יעבוד זה לא רציני. עשרה אסיסטים למשחק בכלל, ובחודש אפריל בפרט, זו תעודת עניות לכל המערכת. אני לא אוהד אוקלהומה אבל זו ממש טרגדיה ספורטיבית. אני רציני.
תודה על פריוויו וסיקור מעולים.
כשיוסטון מחוברים הם פשוט קטלניים. קלעו ברבע אחד יותר מסקור של קבוצה יוונית במשחק שלם של גמר גביע אירופה לאלופות בתחילת שנות ה-90.
לגמרי
עדיין מצפים מווסטברוק ליותר
אבל ההפסד לא קשור להאשמות שמאשימים אותו לאורך הקריירה,
בכלל העונה הוא שחרר לגמרי את הכדור פשוט מלו ודונובן לא לוקחים ועושים עם הכדורים האלו משהו
גם אם גיא צודק ביחס לאחוז האפקטיבי הלא מדהים שלו עדיין זאת הסתכלות מיקרוסקופית שלא מסבירה את ההפסדים
ראסל זה בסך הכל סטפון מרבורי/גילברט ארינאס גרסת 2018…בקרוב לאנשים יימאס מהטראש הכדורסלני הזה והוא יהפוך למין קאלט משעשע כזה בסקרמנטו קינגס או משהו
יא אללה איזה פלייאוף!!!
בואו לא נשכח שהסדרה עוד לא נגמרה, וניצחון בבית במשחק 5 יכול להוביל לזה שאחריו. זה לא יהיה כזה בלתי סביר.
למגיב "יום אחד" – הנה רוביו עונה ישירות לשאלה שלך איזה זה שהם יותר טובים מאוקלהומה:
https://www.youtube.com/watch?v=BgB2W4RPslk
אני לגמריי רואה את יוטה מגיעה לגמר. יש ליוטה משהו שאין לגולדן ויוסטון וזה סנטר אמיתי(קפלה בסדר אבל פחות) שנועל את הצבע ומכריח את הקבוצות היריבות בעיקר לקלוע מבחוץ. אז נכון שקליעות מבחוץ זאת המומחיות של גולדן ויסוטון אבל עדיין זה הופך את המשחק שלהם לחד מימדי ולדעתי ליוטה יש יתרון משמעותי. אני מהמר על גמר מפתיע של *יוטה נגד פילדלפיה*
שים על זה 2 סנט תצא מיליונר
אם יוטה תעלה לגמר הוא יהיה מיליונר אך אין יותר מדי סיכוי לכך הלוחמים והטילים טובים מדי ונראהשחוזרים לכושרם הטוב (על אף ההפסד לדורבנות במשחק האחרון של הלוחמים.
לא הוא לא.
יהיו לי 200 שח……
יוסטון בעונה הרגילה עשו סוויפ על יוטה אך 3 מתוך 4 הנצחונות הם עשו בנובמבר ותחילת דצמבר. את הניצחון בסוף פברואר הם ניצחו במשחק יחסית צמוד. בפלייאוף זה ריאה אחרת, להארדן יהיה קשה להיכנס לסל מול רודי גובר.
מול גולדן אם אתם שואלים את עצמכם אז יוטה בעונה הסדירה ניצחו 3 והפסידו 1…
דווקא ליוטה יש מאצאף לא טוב מול יוסטון (ויוטה היא הקבוצה היחידה עם פילי שיש לה מאצאפ כמעט לכל דבר) ואני לא רואה את גובר מתאים לסדרה הזאת . גובר בסדרה נגד הארדן והרכב הקלעים שרץ ומפציץ יגמר באסון .הארדן ופול הם לא ראסל מדובר בשניים ממקבל ההחלטות הטובים בליגה ,אני לא רואה את גובר מצליח להגן כשהארדן מתחיל את הפיקאנדרול מגבוה ושמוקף בקלעים זה ייגמר מאוד בשלושה מהפינה, או את גובר מצליח בכלל להתמודד עם התקפת הריצה שלהם (יוטה פורחת במשחק עומד היא לא מתמודדת טוב עם משחק רץ).
כמה איקסים ועיגולים, בלי פילוסופיה.
הבעייה הגדולה של אוק' בסדרה, כמו כל העונה – היא היעדר קליעה יציבה מהשלוש. במבט לאחור, זו הייתה הבעייה של אוק' סיטי כל השנים, אלא שהיא היטשטשה בעקבות יכולת הקליעה האדירה של דוראנט. ב-2012 לדרק פישר היה חלק לא מבוטל בהצלחה, בזכות הקליעה מבחוץ (וכמובן שהיה גם את הארדן). ב-2016 מורו ו-ווייטרס נתנו שלשות באחוזים סבירים וגם איבקה פגע.
קשה להגן על ראסל בימים אלה, ובכלל בשנתיים האחרונות. הבטחתי בלי פילוסופיה אז לא אכנס למשבר הזהות שהוא חווה מאז עזיבת דוראנט. הוא ראה בכך בגידה אישית ולראייה סרב לדבר עימו במשך למעלה משנה.
מה שכן אפשר לומר לטובת ראסל, זה שמעבר ליכולת האתלטית, ברמת הכישרון, מבחינה טכנית – הוא אחד המוסרים הגדולים בליגה. הוא ידוע למצוא את האנשים בפנים ובחוץ ומזהה את נתיבי המסירה בשבריר שניה, והכדורים שלו מגיעים נוח מאוד לידיים של המוציאים לפועל.
אבל הוא מעולם לא נהנה מקלעי טבעי לצדו (מלבד דוראנט). לא היו לו רדיק, אנדרסון, גורדון, אריזה, תומפסון, מקולם, קורבר, לאב, אלן, גרין (בשיאו), מילס, בלינלי, באטייה, וסליחה מכל מי ששכחתי.
היו לו תמיד קלעים מהדרג השני לצדו, כאלה שלפעמים קולעים, ולפעמים לא.
לו הייתה לאוק' סיטי קליעה יציבה בסדרה הזו, הכל היה נראה אחרת. שחקני יוטה היו חייבים לרווח את ההגנה והצבע היה פרוץ יותר לטובת היכולות של ראסל ושל ג'ורג'. כיוון שלא כך, פורבס ובעיקר גובר חונים בצבע ומחכים בחכמה וביעילות לחדירות של השניים. מדובר בשחקן ההגנה של השנה ובמספר 4 אתלטי בגובה 2.09 איך לעזאזל ראסל וג'ורג' אמורים לחדור עליהם?
את כרמלו הביאו בדיוק בשביל זה – בשביל שיהווה איום מהשלוש ויוסיף נקודות מהפוסט, דבר שלא יאפשר למגינים שלו לעזוב אותו. כנ"ל לגבי פטרסון. בפועל, שניהם לא קולעים (בלשון המעטה) ובכך מאפשרים להגנה לחסל את החדירה.
כאן מגיעה הטענה העיקרית שלי לראסל ווסטברוק – ולא – היא לא לגבי האופי שלו. במשך 9 שנותיו בליגה, ראסל לא השכיל לשפר את הקליעה שלו; הוא קולע היום באותה רמה בינונית בה קלע כשנכנס לליגה – רע מהשלוש, ככה ככה מחצי מרחק. היית מצפה מכוכב-על שישפר את הזריקה שלו על פני השנים, מה עוד שהיא עקב אכילס שלו.
כריס פול, לאורי, פארקר (בשיאו), קיירי, כמובן סטף ועכשיו גם מיצ'ל – כולם נהנים מקליעה שלראסל אין, וכולם מנצלים אותה היטב כדי לבנות סביבה את שאר היכולות המיוחדות שלהם (חדירה, מסירה, תנועה).
כל הגדולים היו קודם כל צלפים! מנחם – אתה מוזמן לתקן אותי. אי אפשר היה לתת להם מטר. מייקל, לארי, מג'יק (לא זרק הרבה אבל קלע), יואינג, סקוטי, אלג'ואן, מלון, פירס, גארנט, קובי, איזיאה תומאס, דומארס, ובימינו מאנו, קיידי, סטף וקיירי. יוצא הדופן היחידי הוא לברון ולכן תמיד הקיף עצמו בקלעים.
אי אפשר לנצח בליגה הזאת בלי קליעה, היום יותר מתמיד. זו הבעיה המרכזית של אוק' סיטי וכל השאר נגזרות ממנה.
סימונס, לתשומת ליבך.
פייבורס כמובן
עם הרבה ממה שכתבת, אני מסכים.
אבל חייבים לציין –
פטרסון, כאשר הוא מקבל את ההזדמנויות שלו, הוא קולע מבחוץ.
יש לו העונה 38.6% מהשלוש.
אישית, אני חושב שהטעות הגדולה ביותר של דונובן, היא שהוא לא נתן מספיק קרדיט, ומספיק דקות, לפטרסון.
יש לו רק 15.5 דקות למשחק העונה. אני חושב שהוא צריך היה להיות ה-PF הפותח של הקבוצה,
וכרמלו היה צריך להיות הסקורר שעולה מהספסל.
קודם כל תודה על הסיקור, "התערבב" לי עם הבלוג החי.
לגבי פטרסון, מסכים בהחלט. פעם שלישית שאני אומר את זה כאן – ואמרתי זאת במשחק 1 – הוא חייב לשחק הרבה, אבל לדעתי על חשבון אדאמס.
אין לי הסבר למשבר הקליעה של כרמלו. באמת שלא.
לעידו – במשחק 1 הייתה תצוגה יוצאת דופן של ג'ורג' (8/11 מהשלוש). זה לא "יציב" וזה כן הביא את הניצחון. במשחק השלישי אוק' הובילו כבר ב-12 הפרש וההתקפה עבדה לא רע, הבעייה הייתה בהגנה ובחוסר יכולת לעמוד בפני ריצות (גם הערב זה קרה לקראת המחצית). אתה לא יכול להגיד לי שאוק' סיטי קולעים טוב מבחוץ – הם משליכים אבנים כל השנה. כל שלשה שלהם נראית כמו פוקס. מעבר לנקודות על הנייר, זה נותן לגובר ולפייבורס את הביטחון להישאר בצבע.
שים לב – ברבע השני הערב, ממצב של 8 הפרש לאוק' התוצאה הפכה ל-6 לטובת יוטה במחצית. בזמן הזה הרוקי מהספסל (שכחתי את שמו) ואינגלס קלעו 5 שלשות רצופות! שם נגמר המשחק.
קבל סיבה לקליעה הגרועה של כרמלו: כבר אין לו רגליים.
+ 0.5
סיבה טובה, אבל היום זה נראה מעבר לזה
מה זה קליעה יציבה מהשלוש?
משחק ראשון קלעתם קרוב ל-50%
משחק שני משהו קרוב ל-30% אבל לא קטסטרופה כמו הלילה
משחק שלישי קלעתם סביב ה 50% מבחוץ.
זה לא הגורם המרכזי לפיגור בסדרה. הלילה זה היה מאד בעייתי.
מקדרמוט קלע מצוין משלוש, אבל בעונה שלו עם אוקלהומה זרק את המספר הנמוך ביותר של זריקות למשחק בקריירה שלו… כנראה שלא קיבל מספיק את הכדור.
בנוסף, שחקני שלשות "מרוויחים" ממשחק עתיר תנועה וחילופי מקומות (ע"ע לוחמים ויוסטון), ואוקלהומה בניהוגו של ראסל בקושי זזה.
רוצה לומר – תחליף בין ראסל ללברון ותקבל קליבלנד הרבה פחות טובה מאחר וראסל לא יודע להפעיל נכון את הקבוצה שלו. כנ"ל אם תחליף ראסל בהארדן ביוסטון או ראסל בקרי.
מקדרמוט סיים עונה רביעית בליגה ועדיין לא ביסס את עצמו כקלעי-על ברמה של אלה שציינתי.
לא הוגן להשוות בין ראסל ללברון – לא בתפקיד, לא בגודל ולא ביכולת המנטלית.
בתור אוהד ס"א אתה בוודאי זוכר את ימיכם הגדולים בסיבוב האחרון – לא דרך על המגרש שחקן שאין לו קליעה מוכחת משלוש – ובזה היה כוחכם. ריווח, תנועה, והקשות נחש – פעם אחר פעם. תשאל את לברון (וגם את ראס-את-קיידי) כמה שזה היה נורא: פארקר, גרין, מאנו, מילס, בונר, ואחר כך למרכוס וקאוואי (עם קליעה משופרת). אפילו היום, גאסול וגיי אמורים להיות איום מהשלוש. זה עיקרון בסיסי בפילוסופית האימון של פופוביץ' כי זה הגורם המרכזי לריווח. היעדר הריווח פוגע בראסל בכל הרמות – הוא מתקשה לחדור וגם נראה רע – בדיוק הפוך ממה שהיה יכול להיות. הוא לגמרי מאבד את היתרונות שלו באתלטיות וביכולת האישית.
אור – זו התשובה שיש לי גם לך. כשהכדור נופל בסל, פתאום הכל נראה נהדר והמגדלים צריכים להתחיל לצאת מהאיזור הנוח שלהם – הרחבה.
צ"ל הכשות נחש
מקדרמוט בין הקלעים הטובים בליגה. אתה לא עוקב. בניקס העלובים קלע 38% אבל במאבס הוא קלע של 50% משלוש. הוא נע ללא כדור ומקבל כדורים לידיים במקומות שהוא טוב בהם. לא עומד בפינה ומחכה למשיח.
מורו – כבר היה גמור אבל אברינס קלע שלשות מצויין. יש לו טווח אחלה ופוטנציאל להצטרף לחבורה שציינת. אבל שוב יש מעט מאוד קלעים שפשוט יודעים לעמוד ולחכות לקליעה. זה מכניס אלמנט של לחץ וציפייה. כשקליעה באה ממהלך של תרגיל או תנועה יש משהו אוטומאטי וזורם. על פטרסון כבר דיברת.. ראס לא שיפר את ההגנה הקבוצתית שלו ולא למד תנועה ללא כדור ובכך הוא סוג של דינוזאור. היה מעניין שלשום לצפות ביאניס. אני לא יודע כמה שמו לב שהוא הרבה פחות כדרר ונע ללא כדור וניסה לעשות חסימות לחבריו גם ללא כדור. הוא עוד מאוד רחוק מזה. אבל זה נתן הרבה הזדמנות של תנועה לשאר הקבוצה ולמגרש מרווח בזמן שהוא כבר כן נכנס לסל.
מסכים מאוד עם השמוש במושג דינוזאור – הבחנה יפה מצדך. ראסל לא פיתח את המשחק שלו במשך השנים. אפשר לומר שהכדורסל שלו "מיושן" אבל זה טעון הסבר ואין לי כוח להכנס לזה כעת (אני עדיין בפוסט טרואמה). דוראנט, למשל, הוסיף הגנה ותנועה (מעטה אמנם) ללא כדור.
יופי של ניתוח דה שוט.
הבעיה המרכזית היא האימון במיוחד בהתקפה, כואב בעיניים לראות את הקבוצה הזו, הסטטיות בלי הכדור (גם של ראס) והמשחק הלא חכם לידיים של יוטה וצמד המגדלים.
מסכים – הבעיה היא קודם כל הקליעה מבחוץ, אח"כ כל השאר
אם דונובן היה רואה קלטות של ברט בראון וראסל של סימונס המצב של אוק היה טוב תאמין לי. אני כל השנה אומר לך אוק בקיץ חייבים להביא קלעים שעושים תנועה ורצים נון סטופ. פילי צריכה להיות המודל של אוק.
+ 1
עם דגש על קליעה אחרי תנועה.
אחלה סיקור לאחלה לילה.
ב-40 שנים האחרונות כל מי שסיים עונה עם ממוצע טריפל דאבל עף 4-1 בסיבוב הראשון.. המצב לא נראה טוב לאוק'
גיא אתה מדהים , סיקור מעולה , ועוד ממשיך בכל פוסט שמתפרסם לנהל וויכוחים שלפחות שאתה כלול בהם הם וויכוחי כדורסל כמו שאנחנו אוהבים לקרוא 🙂
תודה, מלובני.
יש לי תחושה שהבירה שלך קרובה מתמיד. . .
תשמע אני לא סומך לא על קליבלנד לא על טורנטו לא על וושינגטון ולא על אינדי שינצחו את הסדרות.
מה עושים ?
אני עדיין חושב שטורונטו קבוצה מצוינת.
הבעיה היחידה, היא שהקבס בדרכם. . .
כאשר התערבנו, הייתי משוכנע שטורונטו יסיימו במקום הראשון במזרח, ושהקאבס לא יפלו למקום השלישי.
ואז, מה שנקרא,
אופס . .
אין לי מושג על מה התערבתם, אבל אני גם בא לשבת איתכם.
בכיף.
אני בעיצומו של מהלך שמטרתו להפוך את מפגש הופס הלילי הבא, לעמוס במיוחד.
מלובני, הבן הממזר, ודה שוט, יגיעו (מי בשביל לשלם, מי בשביל לקבל).
כמו שהפלייאוף הזה מתפתח, אאלץ לשחרר פק"ם
אני מוכן גם בלי ההתערבות להיפגש לאיזה משחק לילי בתל אביב במידה ויש אני אזרום , אזמין אותך לאיזה בירה בלי קשר לניצחון והפסד.
בדרך כלל בזמן הפלייאוף, יש איזה מפגשון הופס.
אני בעד.
.
זו דרכך להיות פסקני?
או אולי מחאה על אופי הדיון באתר?
לא, עכשיו זה ברור לי –
. . . Jedi mind games
+100
לא. פשוט לא מרחת מי לימון. הוא כתב בכתב סתרים את זה
והוסיף את זה
בכל מקרה, מצטרף למחמאות (אם כי אני מודה ומתוודה שאני לא מצליח להתעמק בכל הפרמטרים הטכניים שאתם שוחים בהם כל כך טוב)
קרעתם אותי… 🙂 🙂 🙂
בן אדם כבר לא יכול ללחוץ בטעות על המסך (שבאופן תמידי פתוח על הופס…) בלי לזכות לשלל פרשנויות מחכימות….
בפראפרזה לפרויד – לפעמים נקודה היא סתם נקודה.
https://www.youtube.com/watch?v=78OqzRm5sxg
יפה! לא הכרתי…
מעולה!
עכשיו אתה סתם מצטנע.
סיקור ודיון תגובות מעולים, תודה רבה לגיא ולמי שחופר בתגובות.
תודה רבה על הסיקור גיא.
יוסטון ללא ספק עמדו בלחץ קל שהיה לפני המשחק, שכן כעת יש להם צ׳אנס לסגור ברביעי בלילה את הסדרה בבית, והפסד היה מסבך את העניינים.
למרות הרבע השלישי המעולה, חשוב לציין לטובה את ההגנה, שגם באותו רבע, וגם במחצית השנייה, הגבילה את מינסוטה ופיצתה על המחצית הראשונה בה יןסטון לא פגעו כמו שצריך.
מקווה שבמשחק הבא בסדרה יוסטון לא יזדקקו לרבע מסוים של התפוצצות, אלא לאורך כל המשחק יקלעו באחוזים סבירים. כמות הליי-אפס הפשוטים והשלשות ממבט חופשי שהם מחטיאים בסדרה עד כה היא לא נתפסת.
מי שלא עמדו בלחץ הלילה הם אוקלהומה. הייתי בטוח שהם יהיו מסוגלים להשוות את הסדרה, כפי שקליבלנד הצליחו. אבל יוטה קבוצה יותר מאומנת מאינדיאנה, והם מבצעים מינימום טעויות.
אפלטון רשם אתמול שהאוהד יוסטון שבו מקווה שיוטה ייקחו את הסדרה. וואלה, לא יודע עד כמה עדיף לנו לקבל את יוטה עם איך שהם נראים. אם הבק-קורט של רונדו והולידיי הוא הכי מלהיב עד כה בפלייאוף, אז גובר את פייבורס הוא הפרונט-ליין הכי מלהיב.
קודם כל – צודק. יוטה קבוצה לא פחות מעוררת חשש מאשר הת'אנדר.
בנוסף (וזה הרגע בו אני שולף את קלף ה-OCD, אותו אני יכול להאשים בכל פעם שאני יוצא טרחני, משהו…),
נראה לי שדייויס את מירוטיץ',
נותנים לגבוהי יוטה a run for their money
התקפית מירוטיץ׳ ודייויס בהחלט עדיפים.
אבל בהגנה גובר ופייבורס סותמים את הצבע באופן מעורר יראה.
אין וויכוח.
בהחלט מדאיג מאוד – יוטה קבוצה מצוינת, לוחמת ומאומנת. לא צריך שמות מפוצצים, מספיק ג'ו אינגלס.
הם יהיו אגוז מאוד קשה לפיצוח.
ותודה לגיא על הסיקור המעולה כרגיל!
תודה גיא סיקור נהדר.
יוסטון סופסוף נכנסו לגרוב ושיחקו את המשחק שלהם, גם אם זה היה לרבע אחד. זה לא רק השלשות שנכנסו אחרי כמה משחקים חלודים, אלא משחק המעבר שהונע מהגנה לוחצת.
יוסטון אחת הקבוצות הטובות בליגה בכפיית איבודי כדור ליריבה, וזה חלק לא פחות חשוב להתקפה שלהם מהשלשות או הפיקנרול בהתקפה העומדת.
זו הסיבה שמבה אמוטה כזה חשוב לקבוצה. עוד שחקן שיכול ללחוץ את מוביל הכדור המרכזי של היריבה ולעוף בכנפיים.
געגועי לקורי ברואר . . .
תודה רבה גיא, סיקור מצוין.
יוסטון יטיילו במשחק הרביעי, עדיין לא הייתי קובר את התאנדר. משחקי הדחה הם אתגר לא קל לקבוצה המדיחה וקשה לי לראות אותם מודחים בבית. ב3-2 הלחץ יהיה על יוטה לסגור סיפור ועם יום קליעה טוב התאנדר עוד יכולים לגרור את ה למשחק 7 בבית.
אני עם יוטה אבל אין כיף גדול כמו משחק 7
100% צודק. אם הסדרה חוזרת ליוטה הלחץ על הג׳אז יהיה אדיר.
סניידר צריך לדרבן את השחקנים שיעלו עם רעל בעיניים בצ׳בפיק ארינה ולא יוותרו על הזדמנות להדיח את הת׳אנדר כבר במשחק 5.
תודה. אחלה סקירה, ודיונים נהדרים!
דה שוט:
לדעתי יש מספיק קלעים טובים באוקי סי פשוט לא השתמשו בהם,לא ערבו אותם במשך העונה בצורה אינטנסיבית ורציפה.
היוסטאס,אברינאס,פרגנסון ופטרסון הם קלעים נהדרים ,במיוחד אברינס ופטרסון.
הם פשוט נשכחו מאחור ,קלעי חייב להיות מופעל בצורה רציפה כמעט והתאנדר פשוט לא פיתחו שיטה להריץ תרגילים לקלעים,דונובן לא הטמיע בהם את הצורך בתנועה אלא העמיד אותם כמו פסלים בפינות בכדי שיסתכלו על האיי-סו של שלושת המוסקטרים בתקווה שאולי בטעות יעוף לכיוונם הדבר הכתום והעגול ,כאשר הוא מגיע אליהם מרוב שהם קרים אחוז שהכדור יצנח לתוך הטבעות יהיה נמוך .
דבר שני,פטרסון היה צריך לפתוח במקום כרמלו ,אם דונובן היה נותן לו לשחק בחמישייה הוא היה מרוויח אותו בגדול,הביטחון שלו היה עולה לשמים ומצד שני אני בטוח שכרמלו היה מתרגל לזה (במיוחד כשהוא רואה את בין מחזורו וויד עולה מהספסל) והיית לו הזדמנות לעלות עם המחליפים ולעבוד על האיי-סו שלו בכיף מבלי שיפריעו לו.
אם היה אפשר להחזיר את הגלגל אחורה (כמה שנים),ראס היה צריך לשחק כגארד 2 ולא כרכז.
בכל מקרה,מכיוון שאנחנו בהווה ואנחנו עם ראס כרכז אז דונובן היה חייב לנסות להגביל אותו לפחות זריקות (17-18 למשחק) ולהגבלה בהחזקת הכדור.
אני מתקשה לראות שינוי אצל ראס בעתיד הקרוב מהבחינה הזו ואנחנו נמשיך לראות אותו מעיף כדורים 24-26 פעמים לערב ולהחזיק בכדור 80% מהזמן.
עכשיו למשחק הבא,אם לדונובן יש ביצים הוא צריך לעלות עם פטרסון בחמישייה במקומו של כרמלו …לפחות ל5 הדקות הראשונות בכדי ליצור קצת הפתעה.
אני בכל אופן לא רואה אותם עוברים ואפילו מצפה מיהם שיחרבנו את המשחק הביתי.
אם ינצחו אז הלחץ עובר ליוטה ויש לנו שוב סדרה …אינשאלללה.
+ 100
מקבל כמעט הכל. ניתוח מאוד מדוייק ותמונת מצב די עגומה לשימוש הגרוע של אוק' סיטי בקלעים ובצוות המסייע שלה. אם תסתכל אחורה כמה שנים – זה כנראה בדי אנ איי של הקבוצה.
לא מסכים שראסל צריך לשחק מספר 2 משתי סיבות: א', הוא מוסר מעולה. ב', הוא קלעי גרוע.
ג' – עזוב עוברים – תן לנצח את משחק 5 בבית, זה הכל (חטפנו 3 הפסדים רצופים, זה יהיה כמו סוויפ!)
אתה צודק
בִּנְפֹ֣ל א֭וֹיִבְךָ אַל־תִּשְׂמָ֑ח וּ֝בִכָּשְׁל֗וֹ אַל־יָגֵ֥ל לִבֶּֽךָ.
בן אדם גועל נפש!!
https://www.youtube.com/watch?v=2Z7vJgQK5Sc
מה הוא אמר בדיוק?
אתה צריך לקחת פחות ברצינות את מה שיוצא לדוראנט מהטלפון כשהוא מתעסק איתו בזמן שהוא מעשן חומר ירקרק
ראסל פשוט צריך ללמוד מסימונס, שלא בושה לא לזרוק גם כשאתה פנוי, ברגע שיפתח את הרגש הזה שמצנן את הרגשות האחרים שלו שמאפשרים לו להתפוצץ באתלטיות שיא לכיוון הסל השמיים הם הגבול עבורו.
השאלה היא האם שחקן כמוהו שניזון מהתפרצויות אנרגטיות מסוגל ללמוד גם לשחק באיפוק ? היו לי ציפיות ממנו שבפליאוף הזה הוא יוכיח שהתשובה לשאלה היא כן. לצערי, ויותר לצערו ולצערם של אוהדי אוקייסי הוא לא למד.
נאלץ להסתפק בגמר מערבי של יוסטון המאוסים במקום (אלא אם יוטה יפתיעו – אינשאללה, גו ג׳ו אינגלס).
בינינו, לכל אוהדי ראסל יש היום מחשבות שניות בקשר לאהדה האבסולוטית כלפיו.
זה בא לידי ביטוי בנקודה שדנים בה עכשיו על חוסר ההתאמה למשחק העכשוי ושימוש בקלעים ויש בזה ראסל משחק הרבה יותר טוב עם גבוהים מאשר עם קלעים [פיק'נרול לעומת פיק'נפאפ בלע"ז}
אבללל אנחנו בכלל לא רואים גם את ראסל הרגיל בנקודות הטובות והמוכרות, בכלל לא רואים גם את אוק' המוכרת עם כל החסרונות של השנים האחרונות ואפילו של העונה כך שכל הדיון הוא נכון אבל הוא לא רלוונטי לסדרה הזו
פשוט אין אוק' בסדרה הזו וראסל לא מביא את הבייסיק שלו.
מאיפה צץ האוניל הזה של יוטה?
בחיים לא ראיתי אותו והוא היה ממש מצוין.
נראה כמו חלק חשוב לעונות הבאות.
השנייה נכנסתי לסקור בוקס(לבדוק מה רוביו עשה הלילה)
וגם לא הבנתי מי זה הבחור עם 10 נקודות ו9 ריב.
אם תחזור לרבע השני תראה שתי שלשות מומנטום קטלניות שלו. הוא מנע מאוק' לעלות להפרש דו ספרתי, ועשה את זה גם במשחקים הקודמים (2 ו-3). והוא רוקי.
רוקי שכמעט ולא שיחק בחצי הראשון של העונה.
התפקיד שלו בקבוצה גדל רק אחרי הטרייד דדליין, אז הוד עזב.
ראיתי. הוא הציל אותם כשאף אחד אחר לא פגע.
בחיים לא הייתי מנחש שרוקי. תענוג!
מסכים לגמרי. מדהים שהוא רוקי, היה ממש מצוין.
בן 24 אבל , רוקי בליגה אבל די מבוגר לרוקי.
רויס אוניל הוא לוחם מונגולי מתקופתו של ג'ינגס חאן, מצטיין בחרבות, חניתות וירייה בקשת תוך כדי רכיבה על סוס, שנחת בטעות בתקופה המודרנית (ואפילו לא דרך הדראפט). והוא אוהב כל רגע. אם בהתחלה כל צלצול טלפון הפחיד אותו, היום הוא כבר מחובר לבלוטות' (או מה שלא תהיה הטכנולוגיה האחרונה בנושא) ועדיין נהנה לשחק באוסף החרבות המרשים שלו.
יוטה היא הממשיכה של הספרס ברוח הקבוצתית שלה ובאישיות שחקניה, כמו שהספרס הייתה הממשיכה של יוטה של סלואן!
יש בזה משהו. גם ממפיס במערב היתה כזו עד השנה.
הקלידו את התגובה כאן…
איזה רבע נהדר של יוסטון, תענוג.
הארדן את פול – בקורט משוגע.
יוטב פשוט נהדרים אין אגו אין דרמה כולם משחקים כקבוצה, כמקשה אחת, נהדר. כמובן מיטשל מדהים.
אחלה פלייאוף יש לנו